פסק-דין בתיק ע"פ 2243-06-13

כללי

1.                  לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באילת (כב' השופט יואל עדן, סגן נשיא), - הן על הכרעת הדין מיום 6/11/12 והן על גזר הדין מיום 17/4/13.

2.                  בהכרעת הדין של בית משפט קמא הורשעו המערערים בעבירות הבאות: ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון העסק, לפי סעיפים 4, 7, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק רישוי עסקים"), ולפי פריטים 10.2א' ו- 10.2ב' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995, וכן לכלוך רשות הרבים - עבירה לפי סעיפים 2, 13(ב) ו- 15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: " חוק שמירת הניקיון").

3.                  בגזר הדין של בית משפט קמא הושתו על המערערים העונשים הבאים: על המערערת 1 - קנס בסך 150,000 ש"ח והתחייבות על סך 100,000 ש"ח; על כל אחד מהמערערים 2 ו-3 - קנס בסך 50,000 ש"ח והתחייבות על סך 50,000 ש"ח.

4.                  המערערת 1 היא חברה פרטית העוסקת בחציבה, גריסה ועיבוד של מחצבים במחצבת "גרניט" בנחל שלמה (להלן: " המחצבה"). המערערים 2 ו-3 הם המנכ"ל והסמנכ"ל של המערערת 1 (בהתאמה).

5.                  ביום 19.11.2007 הוגש לבית משפט השלום באילת כתב אישום נגד המערערים בת"פ 1644/07, שבו יוחסו להם עבירות לפי חוק רישוי עסקים ועבירה של לכלוך רשות הרבים לפי חוק שמירת הניקיון, במסגרת פעילותם במחצבה.

בנוגע לשנת 2004 ייחס כתב האישום למערערים הפרות שנתגלו במסגרת סיורים שערכו נציגי המשיבה במחצבה באותה שנה. נטען כי הנאשמת לא העבירה מסמכים ותכניות שנדרשו לפי תנאי רישיון העסק וכן כי בוצעו שורה ארוכה של הפרות ואי קיומם של תנאי הרישיון.

בנוגע לשנת 2006 נטען בכתב האישום כי בסיורים שנערכו במחצבה נמצא שהושלכה פסולת אל מחוץ לשטח המחצבה וכי נכנסה למחצבה פסולת בניגוד לתנאי הרישיון.

6.                  המערערים כפרו באישומים נגדם וטענו לחפותם.

בהכרעת הדין אשר ניתנה ביום 6.11.2012, קבע בית המשפט הנכבד קמא, כי ביחס להפרות המיוחסות למערערים בשנת 2004, יש לקבל את טענת המערערים להגנה מן הצדק ולפיכך ביטל בית משפט קמא חלקים אלה מכתב האישום.

כמו כן זיכה בית משפט קמא את המערערים מההפרות המנויות בסעיפים 5.ד ו-5.ה וכן ברישא של סעיף 8 לכתב האישום. זאת, בהמשך לאמור בפרוטוקול הדיון מיום 17.7.2012, שבו הודיע בא כוח המשיבה כי היא מסכימה כי לא הוכחו סעיפים אלה.

הנה כי אכן, בימ"ש קמא גידר את הרשעת המערערים בהכרעת דינו על האירועים משנת 2006 ואילך והרשיעם בגין אירועים אלו בעבירות המנויות בפסקה 2 לעיל (פסקה 15 סיפא להכרעת הדין).

הערעור על הרשעת המערערים

עיקרי הכרעת הדין הרלוונטיים לערעור

7.                  בית משפט קמא עמד על העבירות שיוחסו למערערים בכתב האישום וכן פירט את תשובת המערערים לכתב האישום, כדלהלן:

"במענה לכתב האישום כפרו הנאשמים במיוחס להם.

הנאשמים הודו באמור בסעיפים 1-4 לכתב האישום המתארים את עיסוקה של הנאשמת, תפקידם של הנאשמים 2 ו-3 וכי לנאשמת היה בתקופה הרלוונטית רשיון עסק אשר ביום 3.7.2001 הותנו בו תנאים נוספים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

באשר לעבירות על חוק רישוי עסקים, הנאשמים טענו כי לנאשמת ניתן רישיון עסק ...

באשר לטענה כי הועברה פסולת בניין לשטח המחצבה, הנאשמים טוענים כי לא נקלטה כל פסולת המחצבה אלא אך ורק חומר מנופה.